איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' עמרי זאהדה

פסק דין

לפני שתי תביעות אשר הדיון בהן אוחד. באחת תובעת התובעת את הנתבע לפרוע שיק אשר משך ומוחזק על ידה. בשנייה תובע הנתבע את התובעת לפצותו על הנזקים שנגרמו לו בגין הליכי הוצל"פ שנקטה נגדו התובעת לביצוע אותו השיק.

לשם הנוחות תכונה חברת איגמה ניהול ומסחר בע"מ להלן: "התובעת" ואילו עמרי זאהדה יכונה להלן: "הנתבע".

התובעת אוחזת בשיק בסך 1,800 ₪, משוך על ידי הנתבע לפקודת "שכן טוב ניסים" ליום 14.8.07 (להלן: "השיק"). על גבי השיק רישום המעיד כי הוצג לפירעון וחולל על ידי הבנק הנמשך בשל הוראת ביטול. התובעת הגישה את השיק לביצוע ללשכת ההוצל"פ רק ביום 12.10.11, דהיינו למעלה מ-4 שנים לאחר המועד המיועד לפירעון השיק.

לטענת הנתבע, השיק נמשך על ידו במהלך 2007, כחלק מסדרת שיקים אשר משך במסגרת חוזה שכירות ומסר למשכיר, אדם בשם אלי שאשא (להלן: "שאשא"). השיקים נמסרו כשהם פתוחים, בלא ציון שם הנפרע, לבקשתו של שאשא. במהלך אפריל 2007 הודיע שאשא לנתבע כי רכבו נפרץ ונגנבו ממנו 3 מהשיקים אשר מסר לו הנתבע ובהם השיק. נוכח הודעה זו, פנו הנתבע ושאשא ביחד לתחנת המשטרה והגישו תלונה על גניבת השיקים. במקביל להגשת התלונה, ביום 15.4.07, אף פנה הנתבע לבנק הנמשך והודיע על ביטול שלושת השיקים הגנובים ובהם גם השיק נשוא תביעה זו. לאחר מכן, מוסיף וטוען הנתבע, הוא שילם את תמורת השיק המבוטל במישרין לשאשא במזומן. רק לאחר מספר שנים, בדצמבר 2011, הסתבר לנתבע כי הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו על ידי התובעת המנהלת נגדו הליכים לביצוע השיק.

על רקע זה, טוען הנתבע כי השיק בוטל כדין ואין לתובעת כל זכות לתבוע את ביצוע השיק. עוד טוען הנתבע כי פעולותיה של התובעת והליכי ההוצאה לפועל שנקטה נגדו נעשו שלא כדין, בלא ניסיון לברר עמו את הפרטים מראש, ועקב זאת נגרמו לו נזקים מיותרים הכוללים כספים שנגבו ממנו, הגבלות על פעילות בחשבונות, הפסד ימי עבודה וכדומה. בגין נזקים אלו הגיש הנתבע לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה לחיוב התובעת בתשלום סך של 14,800 ₪ (ת"ק 8569-02-12).

לטענת התובעת, השיק נמסר לה כדין מאותו נפרע, שכן טוב. במסירה זו אוחזת התובעת בשיק כדין. השיק תקין על פי מראהו ולכן גם הסכימה לקבל אותו בתמורה ובתום לב ולפיכך חייב הנתבע לפרוע את השיק. התובעת מוסיפה וטוענת כי אפילו תתקבל טענת הנתבע ביחס לפירעון השיק, אין מקום לחייב אותה בסכומים הנתבעים על ידו בבית המשפט לתביעות קטנות, שכן כל פעולותיה לביצוע השיק ננקטו כדין וכל הנזקים להם טוען הנתבע מוגזמים וחסרי בסיס.

לנתבע ניתנה רשות להתגונן מפני התביעה לביצוע השיק והדיון בשתי התביעות אוחד. בדיון שהתקיים בפני היום נחקר הנתבע על גרסתו בחקירה נגדית. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יניב הרינג ואף הוא נחקר עליו בחקירה נגדית. בתום החקירות סיכמו הצדדים טיעוניהם בעל פה.

טענתו של הנתבע ביחס לגניבת השיק משאשא הינה למעשה טענה לפגם בזכות הקניין אשר דבק בשיק. בהתאם להלכה הפסוקה, שטר בו לא נעשתה מסירה כדין אלא הוא נגנב או אבד, איננו יכול להקנות זכויות לאוחז בו. מצב כזה בו שטר נגנב או אבד, מביא לפגם בזכות הקניין בשטר, עליה לא יכול להתגבר אפילו אוחז כשורה.

לטענת הנתבע, השיק נגנב משאשא לאחר שנמסר לו כשיק מעותד ביחד עם שיקים נוספים במסגרת חוזה שכירות. לתמיכה בטענותיו הציג הנתבע תלונות אשר הוגשו למשטרה וכן הודעה בדבר ביטול שלושה שיקים. מעיון במסמכי הנתבע, מסתבר שהתלונות הוגשו למשטרה עוד ביום 15.4.07, דהיינו הרבה לפני המועד המיועד לפירעון השיק. הנתבע העיד כי את התלונה הגיש למשטרה שאשא עצמו כאשר הנתבע נמצא עימו, ואכן מעיון במסמך אישור הגשת התלונה מסתבר שהמתלונן על הגניבה הינו שאשא. עוד מהמסמך שהציג הנתבע כי גם הודעת ביטול ביחס לשיק נמסרה לבנק ביום 15.4.07 ואף זאת זמן רב לפני המועד הנקוב בשיק.

כנגד ראיות אלו לא הציגה התובעת ולו ראשית ראיה או ראשית ניסיון להתמודד עם הטענות. התובעת הציגה את תצהירו של יניב הרינג, אשר למעשה אישר שאין לו כל מידע אודות הדרך אשר עשה השיק טרם נמסר לתובעת. מר הרינג אישר כי התובעת קיבלה את השיק מאותו אדם, שכן טוב, אולם לא ידע לומר דבר אודות הדרך בה קיבל שכן טוב את השיק. מר הרינג אישר כי ניסה לפנות לשכן טוב כדי לקבל את גרסתו, אולם ברור על פניו שפניה זו איננה יותר ממס שפתיים, שכן התובעת הסתפקה בלשלוח מכתב לשכן טוב ותו לא. עוד מסתבר מעדותו של הרינג, כי השיק נמסר לה לאחר שהוצג לפירעון והוחזר נוכח הוראת הביטול. מצב זה בו הנפרע עצמו מעביר את השיק לאחר שהוא יודע כי בוטל, מטיל בספק רב את כשרות החזקתו בשיק.

אמנם, גם הנתבע לא זימן לעדות את שאשא, אותו אדם לו נמסר השיק מלכתחילה, אך בכל זאת אינני מוצא לזקוף זאת לחובתו, כאשר מאז 2007 חלפו שנים רבות, והנתבע העיד כי חיפש אותו ולא מצא אותו.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהנתבע העיד בפני, אני מקבל את גרסתו של הנתבע וקובע כי הוכח בפני במידה מספקת שהשיק אכן נגנב משאשא, לכן גם בוטל, לכן גם נפל בשיק פגם קנייני ואין אפשרות לתבוע את הנתבע לפרוע את השיק. כך ביחס לאדם אשר אוחז בשיק במעמד של אוחז כשורה, גם ודאי ביחס לתובעת אשר איננה אוחזת כשורה בשיק, ומאשרת כי קיבלה את השיק לאחר שחולל ורק לשם הגשתו לביצוע.

די בכך כדי לדחות את התביעה אשר הגישה התובעת.

במצב זה, יש לבדוק את טענות הנתבע במסגרת התביעה אשר הגיש לפיצוי על הנזקים אשר נגרמו לו עקב ההליכים בהם נקטה התובעת.

מעיון בפירוט הפעולות עליהן מלין הנתבע במסגרת כתב התביעה שהגיש, מסתבר שכל הפעולות אותן מייחס הנתבע לתובעת הינן פעולות גביה לגיטימיות בהן נקטה התובעת במסגרת תיק ההוצאה לפועל. כך ביחס לבקשות העיקולים, כך ביחס לשימוש בשליחים לצורך המצאת כתבי טענות. לא זו בלבד שאלו פעולות לגיטימיות, למעשה לא ברור מה מצא הנתבע להלין על התובעת, אשר איננה מכירה אותו ואיננה מודעת למסכת יחסיו עם שאשא. משנודע לנתבע כי מתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל, יכול היה בנקל לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, להגיש התנגדות ולעתור לביטול ההליכים נגדו כפי שאכן עשה. לא הייתה כל הצדקה להגשת תביעה נפרדת רק כדי לברר את אותן טענות ממש.

בנוסף, מעיון בפירוט הנזקים אשר מביא הנתבע, מסתבר כי מדובר בנזקים כוללניים ולא מפורטים. הנתבע טוען כי עקב העיקול לא יכול היה להשתמש בחשבונו, אך איננו מפרט לאיזה פרק זמן. הנתבע טוען כי נאלץ להלוות כספים מקרוביו, אך איננו מפרט אילו נזקים נגרמו לו עקב זאת, ואילו סכומים נאלץ ללוות. למעשה, כל הנזקים להם טוען הנתבע, הינם נזקים רגילים אשר מקובל לבחון בפסיקת ההוצאות לאחר שמתברר אם יש לקבל או לדחות תביעה שהוגשה. כך גם יעשה במסגרת הליך זה. משמצאתי לדחות את התביעה העיקרית, יש מקום לפסוק הוצאות על נזקים שנגרמו לנתבע. משמצאתי לפסוק נזקים במסגרת זו, אין מקום לפסוק פיצויים נוספים במסגרת התביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות.

לטענת התובעת אין מקום כלל לפסוק הוצאות לנתבע שכן הציעה לו לסיים התביעות זה מכבר. לא ניתן לקבל טענה זו. משעמד הנתבע על זכותו לברר הטענות לגופן, זכותו המלאה לפיצוי על ההוצאות שהוציא לשם כך ולרבות הזמן שהשקיע. התובעת הרי יכולה הייתה להודיע חד צדדית על הסכמתה לדחיית התביעה שאז גם היו נחסכים ההתייצבות לדיונים.

לסיכום:

התביעה אשר הגישה התובעת במסגרת תיק זה, תיק מספר 54323-01-12: נדחית.